שבוע וחצי למלחמת "שאגת הארי" - מסקנות ראשוניות - 11.3.26

11.3.2026
 

              שבוע וחצי למלחמת "שאגת הארי" - מסקנות ראשוניות    

 
  • ברמת המאקרו המלחמה מהווה זעזוע בצד ההיצע בעיקר על רקע שיבושים בשוק האנרגיה 

  • עליות חדות ותנודתיות חריפה במחירי הנפט והגז הטבעי לא תורגמו לזעזוע בשוקי המניות

  • מתחילת המלחמה עד אתמול מדד תל אביב 125 עלה 2% והשקל התחזק כ- 1% מול הדולר  

    
 
במישור הכלכלי, המלחמה באיראן מהווה זעזוע בצד ההיצע שבמרכזו שיבושים גדולים בתחומי הסחר הבינלאומי בסחורות אנרגיה תוך פגיעה בשרשרת ההספקה הגלובלית. אמנם קיימים הבדלים חשובים, אך חלקים מסוימים של זעזוע ההיצע הנוכחי מזכירים התפתחויות בזמן משבר הקורונה של 2020 והמלחמה באוקראינה שהתחילה בפברואר 2022.

ברמת מאקרו גלובלית, הסיכון העיקרי הוא להתפתחות תהליך של סטאגפלציה המאופיין בהאצה של שיעורי האינפלציה תוך האטה בצמיחה ובפעילות הכלכלית. ככל שהמלחמה תהיה ארוכה יותר תוך החרפת השיבושים בשוקי האנרגיה כך גם ייגבר החשש להתממשות התהליך הזה. 

חסימת מיצרי הורמוז והשיתוק של חלק מההובלה בנתיבי הים והאוויר משחקים תפקיד מפתח בשיבושים הנוכחיים וכך גם העלייה החדה במחירי האנרגיה. נזכיר ש- 20% מצריכת הנפט הגלובלית ו- 20-25% של הובלת הגז הטבעי בעולם עוברים דרך הורמוז. חלק ניכר של יבוא הנפט והגז ע"י מדינות אסיה – המהוות מנוע מרכזי לצמיחה העולמית – עובר דרך הורמוז. גם הפגיעה במדינות אירופה משמעותית. בינתיים הולך וגדל המחסור בחומרי גלם נוספים ובמקביל ניכר שיתוק מסוים של התובלה הימית ושל מטוסי קרגו, תוך עליית מחירים, כולל בתעריפי הביטוח.  

עלייה ניכרת באי-הוודאות ובתנודתיות בשווקים. זאת, על רקע הזעזוע בתחומי האנרגיה, אי-הוודאות הצבאית והגיאופוליטית והסיכון להתפתחות סטאגפלציה בעולם. העלייה בתנודתיות חריפה במיוחד במחיר הנפט והגז הטבעי. לאחר עלייה של 19% במחיר חבית נפט מסוג ברנט מתחילת השנה עד לערב המלחמה, מ- 61.2 דולר ל- 72.6 דולר, המחיר המשיך לעלות בעוד כ- 37% והגיע לשיא של 117 דולר במהלך המסחר שלשום. אולם, התבטאויות מסוימות של הנשיא טראמפ בדבר סיום קרוב של המלחמה הובילו אתמול לתיקון כלפי מטה למחיר של 91 דולר לחבית. תנודתיות עוד יותר חדה נרשמה במחיר הגז הטבעי באירופה. מחיר זה עלה 75% מתחילת המלחמה, אולם אתמול נרשמה ירידה של כ- 19%. בהיעדר הפסקת אש ונורמליזציה של שווקי האנרגיה והסחורות בעולם, סביר שרמות המחירים שלהם ימשיכו להפגין תנודתיות ניכרת. 

גם בשוקי ההון חלה עלייה ניכרת בתנודתיות, אולם השינויים במחירי הנכסים רחוקים מלהצביע על זעזוע משמעותי. אם ניקח לדוגמה את מדד S&P500, הרי שהוא ירד "רק" 1% מתחילת המלחמה. רמתו כעת נמוכה כ- 3% מהשיא של כל הזמנים. באירופה, התלויה יותר ביבוא של אנרגיה, מתחילת המלחמה הירידה במדד המניות SOXX600 הגיעה ל- 4%. בבורסות אסיה, עיקר הירידות היו בדרום קוריאה וטייוואן, בשיעורים של 13% ו- 7% בהתאמה. מדינות אלה פגיעות במיוחד לשיתוק של ההובלה הימית דרך מיצרי הורמוז, ומדדי המניות שלהן עלו בשיעורים ניכרים לפני פרוץ המלחמה. כידוע, מדד ה- VIX נותן ביטוי מקובל לתנודתיות במדד S&P500. ערב המלחמה מדד זה עמד על 20 נקודות ובהמשך נרשמה עלייה ל- 30 נקודות. אולם, בהשפעת דברי טראמפ מדד זה ירד אתמול לרמה של 25 נקודות (ראו גרף).

אשר לתשואות לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים, משיעור של 3.96% לשנה לפני המלחמה נרשמה לעלייה לשיעור של 4.16% אתמול. גם המעבר הזה היה תנודתי, שהרי ביום מסויים התשואה עלתה ל- 4.21% ובהזדמנו אחרת היא ירדה ל- 4.09. חרף השינויים בשווקים אחרים, שוק מט"ח העולמי מפגין יציבות תך התחזקות של הדולר של 1% ביחס לסל מטבעות אחרים.

אמנם מוקדם להעריך את ההשפעות הכלכליות של המלחמה על המשק הישראלי, אך כבר עתה ברור שיהיו כאן עלויות ישירות ועקיפות משמעותיות. עלויות אלה יהיו מכבידות יותר ככל שהמלחמה תהיה ארוכה יותר וככל שההתפתחויות בשאר העולם יהיו חמורות יותר. כמו בעולם, גם בישראל גבר הסיכון לתרחיש של האצה זמנית באינפלציה והאטה בצמיחת התוצר. הממשלה נערכת לגידול של כ- 41 מיליארד שקל בתקציבה, כאשר 28 מיליארד מהם יופנו למשרד הביטחון. על פי הצעת האוצר, יידרש קיצוץ רוחבי של כ- 3% מתקציבי המשרדים על מנת למנוע גלישה של יחס הגרעון לתוצר אל מעל ל- 4%.

נזכיר שגם ישראל תלויה בשיבושים בשרשרת האספקה ובפעולה סדירה של התנועה הימית והאווירית. עם זאת, מידת הפגיעות של המשק נמוכה מזאת של אירופה ואסיה. כ- 70% מיבוא הסחורות לישראל עובר דרך נמלי הים שלנו. מדובר ביבוא של חומרי גלם, דלקים, מכוניות, מתכות, ציוד תעשייתי ומוצרי צריכה. יתר יבוא הסחורות מגיע דרך האוויר והוא כולל מוצרים קטנים יותר כגון רכיבים אלקטרוניים, תרופות ואחרים.  

עלייה ניכרת בתנודתיות על פי מדד ה- VIX
 
   (רמת המדד בנקודות) 

11.3.26
 

  
      








אזהרות  כלליות נוספות:                                                                            הסקירה הוכנה ע"י פרופ' ליאו ליידרמן ומחלקת המחקר

מסמך זה מבוסס על נתונים ומידע שהיו גלויים לציבור. הנתונים והמידע ששימשו להכנת מסמך זה הונחו כנכונים, וזאת מבלי שפעילים ניהול תיקי השקעות בע"מ ("פעילים") ביצעה בדיקות עצמאיות ביחס לנתונים ולמידע מידע אלו - אין בסקירה זו משום אימות או אישור לנכונותם. פעילים ועובדיה אינם אחראים לשלמותם או דיוקם של הנתונים האמורים או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחרים במסמך. יודגש כי מסמך זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד, הוא אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בו. המידע עליו מתבסס מסמך זה, והדעות האמורות בו, עשויים להשתנות מעת לעת ללא כל מתן הודעה או פרסום נוספים. אין להסתמך על האמור במסמך זה ואין להתבסס על כך ששימוש במידע או בהמלצות המובאות במסמך זה יביא לתוצאות מסוימות. מסמך זה אינו מותאם למטרות ההשקעה או לצרכיו האישיים והייחודיים של כל משקיע, אין לראות במסמך זה משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוניו, צרכיו ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם, ואין לפעול על-פי האמור במסמך זה אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו, מטרותיו ונתוניו האישיים של כל משקיע, ולאחר הפעלת שיקול דעת עצמאי. פעילים, עובדיה, וכל מי שפועל מטעמה לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישירים או עקיפים, שייגרמו, אם ייגרמו, כתוצאה משימוש במסמך זה או כתוצאה מהסתמכות עליו. לפעילים, או לחברות קשורות אליה, או לבעלי שליטה בהם, עשויות להיות החזקות בניירות הערך או הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה, עבורם או עבור לקוחותיהם, והם עשויים לבצע עסקאות המנוגדות לאמור במסמך זה. האמור במסמך זה אינו מהווה ייעוץ מס ואינו מתיימר להוות פרשנות מקובלת על רשויות המס או על גופים נוספים. מסמך זה הינו רכושה של פעילים, אין להעתיק, לשכפל, לצטט, לפרסם בכל אופן, לצלם, להקליט וכיו"ב את מסמך זה, או חלקים ממנו, ללא קבלת אישור, מראש ובכתב, מפעילים.