הטלטלה בחלק מהבנקים בארה"ב מאתגרת את מדיניות הריבית של הפד - 21.3.22

 
ירידה חדה בתשואות על אג"ח בשבוע האחרון. החשש מקריסת בנקים בעולם ומפגיעה ביציבות הפיננסית תרם לגידול בביקוש המשקיעים לאגרות חוב ממשלתיות שהוביל לירידה חדה בתשואות לפדיון, בעיקר בארה"ב. גם להתמתנות בהערכות בשוק לגבי תוואי ריבית הפד בחודשים הקרובים הייתה השפעה על ההתפתחות הנ"ל. בארה"ב, התשואה על אג"ח ממשלתי לעשר שנים ירדה מ- 3.71% שבוע קודם לכן ל- 3.43% בסוף השבוע החולף. נזכיר שתשואה זאת עמדה על 4.06% רק לפני כשבועיים. ירידה עוד יותר חדה נרשמה בשבוע החולף בתשואה לשנתיים, מ- 4.60% ל- 3.83%. תשואה זאת עמדה על 5.07% לפני כעשרה ימים. על רקע תפיסת המשקיעים שחלה עליה בסיכונים הפיננסיים, מחיר הזהב רשם עליה שבועית של 6.8% ומחיר הכסף עלה 11.7%. זאת, בזמן שמדד מחירי כלל הסחורות ירד 2.6% בעיקר בהשפעת ירידה של 10.2% במחירי האנרגיה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט נשחק בשיעור של 12.5%. אשר לשוקי המניות, מדד דאו ג'ונס ירד בשבוע החולף 0.2% אולם S&P500 ונאסד"ק עלו 1.4% ו- 4.4% בהתאמה. באסיה, מרבית הבורסות סיימו את השבוע בטריטוריה שלילית, ובלטה בהקשר הזה יפן עם ירידה של 2.9%. בשוקי המטבע, הדולר היה די יציב למרות התנודתיות בשווקים האחרים.

בנקים מסוימים בארה"ב ובאירופה נקלעו למשבר אולם לעת עתה אין סיכון משמעותי למשבר של כלל המערכת. לקראת סוף השבוע מלפני כעשרה ימים, בנק עמק הסיליקון (SVB) נפל בעקבות ירידה חדה בערך נכסיו על רקע חשיפה גדולה לאג"ח ממשלה, שרשמו הפסדי הון ניכרים. בנק זה היה גם חשוף מאד לענף ההיי-טק שנפגע מאד במהלך השנה האחרונה. קובעי המדיניות הודיעו במהלך אותו סוף שבוע שהם יתערבו בבנק ויבטיחו שכל המפקידים יוכלו למשוך את כספם בפיקדונות הבנק. לבנק SVP הצטרף בנק אחר, סיגנצ'ור, שסבל מחשיפה גדולה לקריפטו. הבא בתור, מסיבות שונות מאלה שנדונו לעיל, היה בנק קרדיט סוויס, אחד מהבנקים הגדולים בעולם, שמחיר המניה שלו ירדה בשיעור ניכר לאחר הועדת הבנק הלאומי בסעודיה, מבעלי המניות בבנק, שהם לא מעוניינים להזרים הון נוסף לבנק השוויצרי. רכישת הבנק ע"י UBS צפויה לייצב את המצב. לקראת סוף השבוע, בנק פירסט ריפאבליק נקלע לקשיים בארה"ב, בין היתר בעקבות חשיבה משמעותית לענף ההיי-טק. בתגובה, בנקים גדולים בארה"ב הפקידו 30 מיליארד דולר במטרה להרגיע מעט את הלחצים על הבנק.

על פי מרבית ההערכות, הקשיים של ארבעת הבנקים שהוזכרו לעיל משקפים בעיות בעיקר נקודתיות ולאו דווקא משקפים סיכון למשבר של כלל מערכת הבנקים. עם זאת, אין ספק שלסביבת המקרו, שכללה עלייה חדה בריבית, האטה בצמיחה ופגיעה בענפים מסוימים הייתה השפעה מהותית, לפחות על הבנקים האזוריים בארה"ב. בכל מקרה, התגובות המהירות של מקבלי ההחלטות ללחצים שנוצרו תרמו להרגעת המצב.

האם נוצרה דילמה מבחינת הפד בין תמיכה ביציבות הפיננסית והמשך המדיניות האנטי-אינפלציונית המרסנת? ברור הוא שמול הטלטלה בענף הבנקאות, והשלכותיה האפשריות על הכלכלה הריאלית, הפד צפוי למתן את המספר והמינון של העלאות הריבית בחודשים הקרובים, למשל מחצי אחוז לרבע אחוז כאשר הדבר אקטואלי. לקראת סוף השבוע האחרון החוזים העתידיים על ריבית הפד הקטינו לאפס את ההסתברות להעלאת ריבית של חצי אחוז בהחלטה הקרובה של הפד מחר, ה- 22 למרץ. החוזים מגלמים הסתברות של 39 אחוז לאי-שינוי בריבית בישיבה הנ"ל. זאת ועוד, החוזים מגלמים הסתברות של 99 אחוז לריבית בסוף השנה בשיעור נמוך מהנוכחי. מול הערכות אלה, אנו סבורים שבהודעת הריבית הקרובה הפד ידגיש את מחויבותו להמשך הריסון המונטרי במטרה למתן את האינפלציה, העומדת עתה על 6% לשנה, ואת העובדה שעומדים לרשותו כלים אחרים מהריבית לתמיכה ביציבות הבנקים.

גוש האירו: כצפוי, הבנק המרכזי העלה את הריבית בחצי אחוז. עם זאת, שיעור האינפלציה ימשיך להיות גבוה מהיעד. ה- ECB העלה את הריבית על פיקדונות בנקים 
ל- 3% כחלק מהצעדים להפחית את האינפלציה. בדברי ההסבר, הבנק המרכזי הדגיש ששינויי הריבית בהמשך יהיו, כרגיל, תלויים בנתונים ובהתפתחויות. בהודעה הודגש גם ש"מצב הבנקאות בגוש טוב מאד, עם רמות מספקות של הון ונזילות". הבנק המרכזי צופה ריבית ממוצעת של 5.3% ב- 2023 ו- 2.1% ב- 2025.

ישראל: מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.5% בפברואר, שיעור גבוה מהצפוי. שיעור האינפלציה השנתי עלה ל- 5.2%. מחירי השכר דירה ממשיכים לעלות בקצב מהיר, והם בעלי תרומה משמעותית לרכיב ליבת האינפלציה. על פי הלמ"ס, בחוזים בהם התחלף הדייר, מחירי השכר דירה עלו ב- 7.5% בממוצע. במבט קדימה, מדדי המחירים לצרכן בשלושת החודשים הקרובים יושפעו מהמשך העלייה בשכר דירה , מגורמים עונתיים וכן מהפיחות שנוצר בשער החליפין של השקל. על הרקע הנ"ל, בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בתחילת אפריל. סביר להניח ששיעור ההעלאה יהיה 0.25%, ואם כך, הריבית תגיע ל- 4.50%. מחירי הדירות עלו בסקר האחרון בשיעור מתון ובשנה האחרונה שיעור עלייתם התמתן ל- 14.1% מעלייה של 16.8% בסקר הקודם. מדד מחירי הדירות החדשות נותר ללא שינוי בסקר האחרון לאחר ירידה של 1.5% בשלושת החודשים הקודמים.


התמתנות בעלייה השנתית במחירי הדיור (באחוזים) 

 
המקור: למ"ס







סקירה הוכנה ע"י פרופ' ליאו ליידרמן ומחלקת המחקר


אזהרות כלליות נוספות:                     
מסמך זה מבוסס על נתונים ומידע שהיו גלויים לציבור. הנתונים והמידע ששימשו להכנת מסמך זה הונחו כנכונים, וזאת מבלי שפעילים ניהול תיקי השקעות בע"מ ("פעילים") ביצעה בדיקות עצמאיות ביחס לנתונים ולמידע מידע אלו - אין בסקירה זו משום אימות או אישור לנכונותם. פעילים ועובדיה אינם אחראים לשלמותם או דיוקם של הנתונים האמורים או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחרים במסמך. יודגש כי מסמך זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד, הוא אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בו. המידע עליו מתבסס מסמך זה, והדעות האמורות בו, עשויים להשתנות מעת לעת ללא כל מתן הודעה או פרסום נוספים. אין להסתמך על האמור במסמך זה ואין להתבסס על כך ששימוש במידע או בהמלצות המובאות במסמך זה יביא לתוצאות מסוימות. מסמך זה אינו מותאם למטרות ההשקעה או לצרכיו האישיים והייחודיים של כל משקיע, אין לראות במסמך זה משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוניו, צרכיו ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם, ואין לפעול על-פי האמור במסמך זה אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו, מטרותיו ונתוניו האישיים של כל משקיע, ולאחר הפעלת שיקול דעת עצמאי. פעילים, עובדיה, וכל מי שפועל מטעמה לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישירים או עקיפים, שייגרמו, אם ייגרמו, כתוצאה משימוש במסמך זה או כתוצאה מהסתמכות עליו. לפעילים, או לחברות קשורות אליה, או לבעלי שליטה בהם, עשויות להיות החזקות בניירות הערך או הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה, עבורם או עבור לקוחותיהם, והם עשויים לבצע עסקאות המנוגדות לאמור במסמך זה. האמור במסמך זה אינו מהווה ייעוץ מס ואינו מתיימר להוות פרשנות מקובלת על רשויות המס או על גופים נוספים. מסמך זה הינו רכושה של פעילים, אין להעתיק, לשכפל, לצטט, לפרסם בכל אופן, לצלם, להקליט וכיו"ב את מסמך זה, או חלקים ממנו, ללא קבלת אישור, מראש ובכתב, מפעילים.