עליות נאות במדדי מניות השווקים המתעוררים מתחילת השנה - מבט כלכלי ופיננסי פעילים 26.1.21

 

     
 

 
בסוף יום המסחר הראשון השבוע מדד הנאסד"ק הגיע לרמת שיא חדשה של 13,636 נקודות. מתחילת השנה המדד עלה 5.8%. באשר למדדי המניות האחרים בארה"ב, בשבוע האחרון עלה מדד הראסל 2000 2.1%, ה- S&P500 1.9%, והדאו ג'ונס 0.6%. באירופה וביפן מרבית המדדים נשארו כמעט ללא שינוי. שער החליפין של הדולר בעולם והתשואות לעשר שנים נותרו יציבים יחסית. 

עיקר המומנטום בשוקי המניות הוא במשקים המתעוררים באסיה. מתחילת השנה בולטים הביצועים במדדי המניות של דרום קוריאה, הונג קונג, טייוואן וסין, עם עליות בין 7% ל- 12%. באשר לסחורות, מחיר חבית נפט מסוג ברנט נותר ללא שינוי. מחירי הסחורות החקלאיות, שעלו בשיעורים נאים בשבועות האחרונים, ירדו בשבוע האחרון. כך, למשל, מחיר הסויה ירד 7% ומחיר התירס ירד 6%. התפתחות זאת חוזרת וממחישה את העובדה הידועה שמחירי הסחורות מאופיינים בתנודתיות גבוהה, בעיקר בטווח הקצר.

אין רגע דל אצל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. עם כניסתו לבית הלבן לפני פחות משבוע, החל הנשיא להפעיל מספר רב של צוותים המתמקדים סביב שני נושאים עיקריים: בלימת התפשטות הקורונה והפצת כמות גדולה ככל האפשר של חיסונים, ומאידך הגברת התמיכה בנזקקים, בתעסוקה, ובהתאוששות הכלכלית. הנשיא החליט על הרחבת הענקת תלושי מזון לנזקקים ותשלומי דמי אבטלה. כמו כן, הממשל התחיל בתהליך החקיקה של חוק שכר מינימום ברמה של 15 דולר לשעה. חוק שכר המינימום הקיים קובע 7.25 דולר לשעה, וזה חוק שנותר ללא שינוי מ- 2009. עם זאת, בפועל מספר מדיניות ועיריות החליטו באופן עצמאי להעלות שכר זה בשנים האחרונות. מוקד מרכזי של המדיניות הכלכלית של הנשיא היא תכנית החילוץ בסך של 1.9 טריליון דולר. התוכנית צריכה לעבור את אישור ועדות וכלל הסנאט, וככל הנראה תיתקל בהתנגדות של חלק מהסנאטורים הרפובליקנים. בתקופה שהסנאט יהיה עסוק מאד עם משפט ההדחה של הנשיא הקודם, טראמפ, ייתכן ויהיה איחור מסוים בהשגת אישורי הסנאט לתוכנית הנ"ל, וייתכן ובשלב הראשון תושג פשרה בין שתי המפלגות על תכנית בהיקף מעט מצומצם מזה שהוצע.

מדדי מנהלי הרכש בינואר מפתיעים לטובה בארה"ב. מדובר במדדים המתפרסמים ע"י IHS Markit. המדד לסך התפוקה עלה מ- 55.3 בדצמבר ל- 58 בינואר. מבחינת הרכיבים של המדד, ענפי התעשייה רשמו מדד של 59.1 בהשוואה ל- 57.1 בחודש הקודם, ובענפי השירותים נרשם מדד של 57.5 לעומת 54.8 בדצמבר. מדדים אלה עקביים עם המשך ההתאוששות הכלכלית במשק האמריקאי.

בניגוד למצב בארה"ב, ניכרת חולשה בפעילות הכלכלית באירופה כפי שהיא באה לידי ביטוי במדדי מנהלי הרכש. האומדן למדד מנהלי הרכש של סך התפוקה בגוש האירו ירד ל- 47.5 מרמה של 49.1 בדצמבר. זה החודש השלישי ברציפות בו מדד זה יורד. מדד מנהלי הרכש ירד בחדות באנגליה ל- 40.6 מרמה של 50.4 בדצמבר. אירופה מתמודדת עם הסלמה בתחלואה מהקורונה. כתוצאה מכך, גרמניה הודיעה על הארכת הסגר עד ל- 14.2 ואירלנד עד ל- 5.3. בהולנד הוכרז על עוצר זמני, בפעם הראשונה ממלחמת העולם השנייה, ובאנגליה מקבלי ההחלטות לא מוכנים להתחייב על מועד מסוים לסוף הסגר.

כלכלת סין צמחה בשיעור של 2.3% ב- 2020. הישג מרשים למשק הסיני, בהיותו כמעט היחיד בו התמ"ג עלה בשנה שעברה על אף משבר הקורונה. ברבעון הרביעי האחרון התמ"ג צמח בשיעור של 6.5% יחסית לאותו הרבעון ב- 2019.

ישראל: מוקדם לקבוע אילו חלקים של התכנית הכלכלית שהוצגה בתחילת השבוע ע"י ראש הממשלה ושר האוצר יקבלו את אישור היועץ המשפטי לממשלה והכנסת. מדובר בתוכנית שעלותה כ- 15 מיליארד שקל, כאשר טרם נקבע מה יהיו מקורות המימון. התכנית כוללת מענקים לאזרחים עם הכנסות עד לעשירון השביעי, מענקים לעסקים, תימרוץ להחזרת מובטלי קורונה ותיקים לעבודה, פריסה של תשלומי מע"מ, והקלות בהחזר הלוואות בערבות המדינה. היועץ המשפטי לממשלה צפוי להכריע האם ניתן להפעיל תכנית כזאת, הכוללת תשלומים ישירים לבוחרים, בעת מערכת בחירות.

150 אלף דורשי עבודה חדשים מתחילת הסגר השלישי, 80% מהם בחל"ת. הסגר השלישי התחיל ב- 27 בדצמבר האחרון, ועיקר העלייה במובטלים בעת הידוק הסגר בינואר. כ- 80% מכלל דורשי העבודה החדשים הוצאו לחל"ת, ו- 20% הנותרים פוטרו או התפטרו.

יחס החוב הציבורי לתוצר עלה מ- 60% ב- 2019 ל- 73% ב- 2020. נתון זה נמוך מהתחזיות המוקדמות וגם מהיחס שנרשם במרבית המדינות המפותחות.